התחלתי לאייר לאחרים וב-2012 נולדה כרובינה, הספר הראשון שגם כתבתי. מאוחר יותר הצטרפו אליה ספרי דונו, לא תמצאו אותי, ספר הפנטזיה שוליית הקוסמת ולאחרונה גם ספר פעוטות. מכתיבה עברתי לעריכה ונהייתי לעורכת ראשית של ספרי הילדים והנוער בהוצאת עם עובד. כעורכת ליוויתי סופרים ומאיירים אחרים וככה נולדו לא מעט ספרים בכולם אני גאה מאוד. אבל רציתי להמשיך ליצור ולא רק בין הדפים וכך נולד הסכתוס שדילג בקלילות מעל 20 שנים והמשיך את מה שהתחלנו, סתיו פלטי נגב ואני, בתיבה מזמרת.
רוֹצִים לִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ?
לְהִתְלוֹנֵן אוֹ לְהִתְעַנְיֵן?
כָּתְבוּ לִי וְאֶעֱנֶה(אֲפִלּוּ אִם זֶה יִקַּח קְצָת זְמַן)
קצת עליי
שלום, אני תמר הוכשטטר.
אני ילדה לשעבר ויוצרת לילדים בהווה.
נוֹלַדְתִּי עִם רֹאשׁ מָלֵא שֵׂעָר כָּתֹם בְּלַיְלָה שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר... גָּדַלְתִּי בְּיִשּׁוּב קָטָן מָלֵא עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, עֲצֵי תְּאֵנָה וְאַלּוֹנִים. הַכְּלָבִים נָבְחוּ וְהַחֲבֵרוֹת הָיוּ רְחוֹקוֹת. הָיָה לִי מְשַׁעֲמֵם. שִׁעֲמוּם הָיָה הָאוֹיֵב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל יַלְדוּתִי, פָּחַדְתִּי מִמֶּנּוּ, בְּעִקָּר בַּקַּיִץ כְּשֶׁהוּא הִזְדַּחֵל כְּמוֹ נָחָשׁ וְזִמְזֵם כְּמוֹ יַתּוּשׁ שֶׁאַף פַּעַם לֹא יְוַתֵּר...
היום אני יודעת ששעמום הוא מגעיל אבל הוא מנוע ליצירתיות. הרבה סיפורים שלי מתחילים שם.
כשהייתי קטנה אהבתי להציג הצגות, לעשות קולות, לשיר, לקרוא ולצייר. עברו השנים ואני עדיין אוהבת בדיוק את אותם דברים.
את המסלול המקצועי שלי התחלתי ברדיו, הייתי מכשפה צה"לית (מי שלא מאמין שיחפש את "תיבה מזמרת" ביישומוני ההסכתים) אחר כך למדתי להיות מאיירת של ספרי ילדים בבצלאל. באותן שנים ייסדתי עם יותם שווימר את כתב העת הפנקס, מתוך רצון לאפשר דיון רציני ומעמיק על ספרות ותרבות לילדים ומתוך הרצון להציץ לתהליך היצירתי של מאיירים אחרים.