על דונו בעיתונות

על הספר
על הספר
דונו הוא ילד רב פעלים. בזמנו הפנוי הוא מאלף שממיות, מכהן כמדביק הפתקים הרשמי של הבית, מעצבן את השכנים, תולה ברחבי השכונה שלטי "מבוקש חי או מת" שהתמונה שלו עצמו מתנוססת עליהם, או מתגנב לספריות באמצע הלילה לקרוא קומיקס. יש לו רשימות מפורטות מאוד כיצד לבצע כל תוכנית, והוא דבק בהן באמונה ובאומץ מרשימים.
העולם של דונו – הבית, הרחוב, המושב של סבא וסבתא, הספרייה – הוא עולם ישראלי גנרי למדי. יש לו אח וזוג הורים, ומעבר למתחים משפחתיים יומיומיים, שיש בהם גם אהבה רבה, וצחוק, וחום מווסת היטב, לא ניכר שקיים בעבר או בהווה שום שבר קדום או סיבוך הרה משמעות. וכך, הרקע הביתי מספק הקשר נוח, בטוח ושקט יחסית לכל ההרפתקאות החד פעמיות שנקרות בדרכו של דונו.


דוּנוֹ
והַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי רְגִילִים שֶׁקָּרוּ לו
איורים: עינת צרפתי
אִם מִישֶׁהוּ הָיָה יוֹצֵא לְטִיּוּל לֵילִי בַּשְּׁכוּנָה הָרֵיקָה, וַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּא לִרְאוֹת אוֹר בּוֹקֵעַ מֵחַלּוֹן יָחִיד בְּכָל הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ. אַךְ אִישׁ לֹא יָצָא לְטִיּוּל לֵילִי. כֻּלָּם נָמוּ אֶת שְׁנָתָם הַשְּׁקֵטָה וְהַבִּלְתִּי מֻטְרֶדֶת, כֻּלָּם חוּץ מִדּוּנוּ.
בְּסַךְ הַכֹּל דוּנוּ הוּא יֶלֶד רָגִיל, חוּץ מֵהַמִּקְרִים שֶׁבָּהֶם הוּא מְאַלֵּף שְׂמָמִיּוֹת, אוֹ הוֹפֵךְ לְשׁוֹדֵד מְפֻרְסָם שֶׁכָּל הָעִיר רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו. פַּעַם הוּא אֲפִלּוּ הֶחְלִיט לִחְיוֹת בָּרְחוֹבוֹת וּלְהַרְוִיחַ כֶּסֶף מִמּוֹפְעֵי קְסָמִים. כֵּן, לִפְעָמִים קוֹרִים לוֹ דְּבָרִים מֻפְלָאִים.
מִצַּד שֵׁנִי, לִפְעָמִים הוּא מִתְחַרְפֵן, לְמָשָׁל:
1. כְּשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לוֹ
2. כְּשֶׁנִּגְמָר הַשּׁוֹקוֹ
3. כְּשֶׁחִיבַּת, הַיַּלְדָּה הֲכִי מְעַצְבֶּנֶת בָּעוֹלָם, מַפְרִיעָה לַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלּוֹ
4. כְּשֶׁאָחִיו הַגָּדוֹל לֹא אוֹמֵר כְּלוּם
5. כְּשֶׁרְשִׁימָה לֹא כּוֹלֶלֶת בְּדִיּוּק חֲמִשָּׁה סְעִיפִים.
88 עמודים | מנוקד

זוכה פרס דבורה עומר
לספרות ילדים 2019
נבחר למצעד הספרים תשע"ט!
דונו הילד לא נופל בקסמו מדמויות קלאסיות של ספרי ילדים מכוננים כמו בילבי בת גרב או מאי הקטנה של "המומינים", ונשען על מסורת רבת כבוד וחשיבות של גיבורים נונקונפורמיסטים, נרגנים ומלאי חן, המשובצים כמו סוכריות קופצות בתוך השוקולד של תולדות ספרות הילדים, ומותירים על לב הקורא (הצעיר והבוגר כאחד) רושם עז.
...

"גם אני הייתי ילדה שמייצרת הרבה מהעניין של עצמה. אמנם הייתי בחוגים והיו לי חברים, אבל אני זוכרת שעות ארוכות של דמיונות והמצאות וניסיונות שונים, מתסכלים בחלקם ומוצלחים בחלקם.
למעשה, אני עדיין כזאת מכיוון שאת רוב העיסוקים שלי אני ממציאה ואז מנסה להגשים. לפעמים זה מצליח".
...
רוֹצִים לִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ?
לְהִתְלוֹנֵן אוֹ לְהִתְעַנְיֵן?
כָּתְבוּ לִי וְאֶעֱנֶה(אֲפִלּוּ אִם זֶה יִקַּח קְצָת זְמַן)

